להלן הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה. יודגש, כי הצעה זו ניתנת על יסוד הנתונים הידועים כיום וטענות הצדדים, והיא אינה מחייבת את בית המשפט בכל צורה שהיא. מובן, כי ככל שההליך יימשך ויישמעו ראיות הצדדים, התוצאה בפסק דין, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק, עשויה להיות אחרת.
הערות מקדימות לגבי אופן החישוב:
1.
שאלת האחריות - דומה, כי לא יכול להיות חולק על כך שהאחריות הישירה והמכרעת להתרחשות התאונה ולנזקיו של התובע מוטלת על כתפו של נתבע 6, ובמידה מסויימת על כתפו של נתבע 7. הראשון, זרק את החזיז שהתפוצץ בידו של התובע, והשני, לא מנע את זריקתו של החזיז למרות היותו מודע לכוונת הראשון (כעולה מההליך הפלילי שהתנהל נגד השניים שבמסגרתו הורשעו ונגזר דינם). לגבי יתר המעורבים, אחריותם הנטענת היא אחריות עקיפה - אי מניעת הכנסתו של החזיז לאולם הספורט וזריקתו. אלא שנראה, כי התובע עלול להיתקל בקושי של ממש בבואו להיפרע מנתבעים 6 ו-7. משמעות הדבר היא, כי בפועל, הצד שיצטרך לשלם לתובע את
מלוא הסכום שייפסק בפסק דין, הינו צד אשר יחוייב בשיעור
כלשהו של אחריות, ואשר אליו יבחר התובע לפנות ולגבות את מלוא הפיצוי. זאת, בהתאם לכלל "ביחד ולחוד" (רא' בעניין זה: ע"א 7008/09, 7161/09
עבד אל רחים נ' עבד אל קאדר, מיום 7.9.2010 (בייחוד סעיפים 36 ואילך לפסק דינו של כב' השופט י' עמית)). בנסיבות אלה, לצורך הצעת בית המשפט בלבד, ועל מנת שתהיה לה גם משמעות מעשית, מוצע, בשלב זה, להותיר את נתבעים 6 ו-7 בצד, ולהתייחס לשאלת האחריות בהקשר של יתר המעורבים בלבד. זאת בכפוף למתן פסק דין במסגרת הודעה לצד שלישי נגד שני נתבעים אלה. עוד מוצע, כי מתוך סכום הפיצוי שיפורט להלן יופחת שיעור של 25%, המשקף את האפשרות שלא תוטל אחריות כלל על מי מהמעורבים האחרים, למעט נתבעים 6 ו-7, וכן את האפשרות כי יוטל על התובע אשם תורם בשיעור מסויים. בהתייחס לסכום זה (דהיינו, 75% מהסכום המפורט להלן) מוצעת, אפוא, חלוקת האחריות הבאה:
· נתבעת 1 (משטרת ישראל) - 70%
· נתבעת 3 (שי זילברשטיין יזום עסקי בע"מ) - 20%
· יתר הנתבעים (בחלוקה שווה) - 10%
2.
הנכות הרפואית - שיעור הנכות הרפואית הועמד על
77.20%. בחישוב זה הובאה בחשבון הנכות האורטופדית שנקבעה על ידי המומחה מטעם התובע, וזאת בהעדר הגשת חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים. כמו כן, הובאה בחשבון נכות נפשית בשיעור של 25% (המשקפת ממוצע בין שתי חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים).
3.
שיעור הגריעה מכושר השתכרות - על יסוד הנתונים המונחים לפני בית המשפט כיום, הועמד שיעור הגריעה מכושר השתכרות על
65%. בקביעה זו הובאה בחשבון העובדה שעל פניו בהתחשב באופי הנכויות שנקבעו לתובע, הוא איבד את יכולתו לעסוק בעבודה פיזית, כפי שעבד לפני התאונה. עם זאת, הובאה בחשבון העובדה שכחצי שנה לאחר התאונה שב התובע למקום עבודתו הקודם (בחברת החשמל) שבו הוא עובד כ-20 שנים, לתפקיד אחר, משרדי, וכן העובדה שהתובע מוסיף לעבוד בחברת החשמל גם כיום בתפקיד המשרדי.
4.
בסיס השכר - בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי העתיד הועמד על סך של 18,290 ש"ח ברוטו לחודש (בהתאם לסכומים המצברים בתלוש 11/12 שצורף לתחשיב התובע). על יסוד הנתונים הידועים כיום ובהעדר אסמכתא, לא הובאה בחשבון העבודה הנוספת שנטען כי התובע עבד בה קודם התאונה (במשלוח פרחים).
5.
הפסדי הכנסה בעבר - מוצע פיצוי בסכום גלובאלי בגין התקופה שבה נעדר התובע מעבודתו לאחר התאונה (כ-6 חודשים). מטפסי 106 שצורפו לתחשיב התובע עולה, על פניו, כי התובע קיבל שכר מהמעביד בתקופת ההיעדרות. עם זאת, תוך התחשבות באפשרות שלא שולם לתובע שכר מלא, הוצע, כאמור, פיצוי גלובאלי. עוד עולה מטפסי 106 לשנים 2007-2011, ומנתוני השכר לשנת 2012, כי שכרו של התובע מאז התאונה עלה, וכי הוא מצוי במגמת עלייה מתמדת. לפיכך, לא מוצע פיצוי בגין התקופה שמאז שובו של התובע לעבודה (ביום 1.6.08) ועד היום.
6.
הפסד השתכרות בעתיד - החישוב נעשה על פי בסיס השכר שנקבע לעיל (18,920 ש"ח), שיעור גריעה של 65%, עד גיל 67, ובחישוב אקטוארי של 40%. חישוב זה מביא בחשבון, מחד, את העובדה שהתובע שב לאחר התאונה לאותו מקום עבודה; את הוותק של התובע במקום העבודה (20 שנים); את זהות מקום העבודה (חברת החשמל); ואת העובדה כי שכרו מצוי במגמת עלייה מתמדת מאז התאונה. מנגד, החישוב מביא בחשבון את הסיכוי הקיים שהתובע יפוטר מעבודתו בעתיד, ואת הקושי בו ייתקל במציאת עבודה חלופית, בהתחשב בנכויותיו.
7.
הפסדי פנסיה - הוצע פיצוי גלובאלי. בעניין זה הובאה בחשבון העובדה שהסדר הפנסיה של התובע הוא פנסיה "תקציבית" ולא פנסיה "צוברת".
8.
נזק לא ממוני - מוצע פיצוי כולל בגין כל רכיבי הנזק הלא ממוני.
9.
עזרת הזולת - בסיס החישוב שהוצע הוא סך של 1,200 ש"ח לחודש (לעבר ולעתיד), המשקף כ-7 שעות עזרה שבועיות.
10. ביחס לרכיבים נוספים, הוצעו סכומים גלובאליים כמפורט להלן.
11.
ניכויי מל"ל - מדובר בתאונת עבודה והתובע מקבל קצבת נכות מעבודה. עם זאת, הצדדים לא המציאו חוות דעת אקטוארית באשר לשווי התגמולים. מובן, כי יש לבצע ניכוי של גמלאות המל"ל בהתאם לשיעור האחריות שהוצע (כלומר 75%). כמו כן מוצע, כי התובע יהיה זכאי לכל הפחות ל-25% מהנזק.
12. לסכום הנקוב להלן, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל, אך בהתחשב ב"רצפה" של 25%, יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5%, כמקובל.
ראשי הנזק לפיצוי: